שם אימייל אחר מלכ''ר
חיפוש באתר
יצירת קשר דרושים תנאי שימוש מנהלים כלים לגיוס משאבים מידע למפרסמים לוח אירועים אודות


מנהלים

 ראש השנה
 הגירה
 כותרות
 חדשות
 עסקים קהילה
 התנדבות
 מקורות מימון
 שירותי עמותות
 גיוס משאבים
 קמפיינים
 פרסים/אותות
 פרסומים חדשים
 תמיכות/מכרזים
 דעות
 מינויים
 פדרציות
 אתרים/מדיה
 טכנולוגיה
 עסקים חברתיים
 סיכומי כנסים
 הודעות
 דרושים
 לוח אירועים
 הזווית האזרחית
 בלוג
 אתר התנדבות
 אתר כספים






















דעות


הלה אופיר, ציונות 2000: חברות צריכות להטמיע אחריות החברתית כחלק מליבת העסקים
לדבריה (כפי שמובאים במאמר הדעה) הפילנתרופיה התאגידית בישראל מתקרבת למיצוי הפוטנציאל שלה. הפילנתרופיה התאגידית אינה ממריאה מכיוון שהיא מבוססת בעיקר על מחוות של רצון טוב - ולא על רציונל של כדאיות חברתית או עסקית, המדגיש את החזר ההשקעה.
3/11/2014
להמשך >>

אורנית בן ישר, מנכ"לית מחשבה טובה על הצורך בשילוב נשים ביזמות טכנולוגית
מאמר דעה שנכתב על רקע מיעוט הנשים בצמרת ההון העולמית.
המאמר פורסם בגלובס לקריאת המאמר במלואו לחצו כאן.
19/10/2014
להמשך >>

בועז הרמן: מי מפחד מהעמותות?

הרמן קורא לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינה לעמותות, על רקע השקעת המשאבים הניכרים והיקרים הדרושים על מנת להתמודד עם מוסדות השלטון.

8/10/2014
להמשך >>

יהודית יובל-רקנאטי בכתבה על פילנתרופיה ישראלית בגלובס: רואה את הלעג ואת הביקורת
"הלוואי שזה (פילנתרופיה) יהיה בון-טון ויהווה משקל נגד לציניות, לביקורת, להשפלה, להתייחסות המאוד פוגענית. הלוואי ויהיה איזה שינוי, כך שאנשים ירצו לספר על כך שהם תורמים. לא מבחינת הגאווה וההוצאה לראווה של הנתינה, אלא כדי להשפיע, להוות דוגמה לאנשים שאפשר לעשות ושזו לא בושה, אלא להיפך".

30/09/2014
להמשך >>

שירלי קנטור שני: עסקים לא צריכים לתרום לקהילה
אני כופרת בהנחה הרווחת שעסקים צריכים לתרום לקהילה, כי הם "מייצרים רווחים וראוי שיחזירו לקהילה". אף פעם לא הבנתי מה הם קיבלו מהקהילה שהם צריכים להחזיר לה. 
17/09/2014
להמשך >>

פרופ' יוסף גרוס: יש לבדוק את ההשלכות של תיקון מס' 25 ודרישת רשם ההקדשות להתיחס למוסדות במשק כחל"צים
ההוראות החדשות, מחייבים בחינה מחודשת וכוללת על-ידי ועדה ציבורית. ועדה שתבחן את ההשלכות השונות וההחמרות על פעילותן של החברות לתועלת הציבור; ההשלכות על נכונותם של אנשי ציבור לכהן בתפקידים בכירים בחברות
20/08/2014
להמשך >>

אריה רוגל: הדרך ליישום המלצות ועדת אלאלוף - איחוד כוחות עם המגזר השלישי
אחד הנושאים שהוועדה פחות עסקה בו הוא פעילות המגזר השלישי למען השכבות החלשות. בנושא זה הסתפקה ועדת אלאלוף רק באמירה כי קיימים ליקויים בתיאום שבין המדינה לעמותות, ואלה מובילים לכפילויות בסיוע ולפגיעה אפשרית בשירות.
17/07/2014
להמשך >>

דורון כהן: באמצעות שיפור הממשל התאגידי וחיזוק מנגנוני הבקרה יוכלו העמותות להגביר את אמון הציבור
שינוי בגישה של הציבור כלפי התרומות יכול להגיע דווקא בעקיפין מכיוונו של המחוקק בקרוב. הצעת חוק הכוללת תיקון לחוק העמותות וחברות לתועלת הציבור מגיעה בימים אלה לישורת האחרונה וצפויה לקבל אישור בקריאה שנייה ושלישית. מטרת הצעת החוק היא להגביר את האכיפה והפיקוח גם על עמותות. 
20/07/2014
להמשך >>

פנינה עומר: השערוריה הגדולה של העמותות הקטנות
שערורית העמותות בישראל
לעמוד בראש עמותה זה לעלות על מדים של מלאך עם כנפיים. ולהיות מלאך זה לא תמיד מאוד אנושי .
23/06/2014
להמשך >>

חגי אלעד: בין העובדים, המעסיקים והתורמים – כיצד נכון להסדיר את יחסי העבודה וההתאגדות בארגונים לשינוי חברתי?

פוסט של חגי אלעד מנכ"ל בצלם המצביע על הפער המהותי שבין העולמות בהם עוצבו עד כה כמעט כל ההסכמים הקיבוציים ויחסי העבודה בישראל – לבין הנסיבות המיוחדות של ארגוני שינוי חברתי.

18/05/2014
להמשך >>

ניר שריג: שלוש תפיסות מוטעות של יזמות חברתית

שריג טוען כי חלק גדול מההשקעות בשינוי החברתי אינן אפקטיביות ואינן ממצות את פוטנציאל השינוי החברתי מאחר שהן מגבילות את עצמן לקבוצה מצומצמת של מיזמים ויזמים חברתיים. לדעתו ישנן 3 תפיסות מוטעות:

15/05/2014
להמשך >>

יוסף פריצקי: תעשיית התרומות: כך מרוויחים המקורבים

חה"כ לשעבר יוסף פריצקי, ששימש כיושב ראש ועדת המשנה של ועדת הכספים לעמותות ולמוסדות ציבור (כנסת 15, 2001) יוצא כנגד זיכוי המס (סעיף 46) לתורמים, וקורא לה "תעשיית התרומות", לדבריו מדובר בהפסד של כרבע מיליארד ₪ לאוצר המדינה מדי שנה. ללא אבחנה והעדפה לארגונים הפועלים בסדרי עדיפות ממלכתיים.

08/04/2014
להמשך >>

אהובה ינאי: אל תשפטו עמותות לפי ההוצאות שלהן
ההסתכלות על ארגון חברתי דרך העיניים של היקף התקורות שלו, יוצרת עיוות שלא מאפשר לארגונים להצליח.
16/03/2014
להמשך >>

גיא רולניק: איך גורמים לפילנתרופים, ליזמים חברתיים....להציע מודלים כלכליים, פוליטיים וחברתיים חדשים ואחר כך לשכנע ולדחוף לשם?

בעקבות מאמרו של פיטר באפט בניו יורק טיימס מבקש גיא רולניק לברר כיצד יכולה הפילנתרופיה להוביל שינוי.

10/11/2013
להמשך >>

דר' ניסן לימור: ישראל חוזרת לבנקאות חברתית

בנקאות חברתית אינה חדשה, שכן כפי שמצויין זאת דר' לימור, היו בישראל בעבר אגודות הדדיות להלוואה ולחיסכון, אשר פעלו על בסיס עקרונות דומים.

21/10/2013
להמשך >>

חנוך ברקת מנכ"ל קרן דואליס: הזדמנות לכונן סדר חברתי-עסקי חדש
קרן דואליס קיבלה אישור מוסד ציבורי  (סעיף 46) והתורמים לה יוכלו לקבל זיכוי מס של 35% . חנוך ברקת מייסד ומנכ"ל הקרן מאמין שמדובר בסנונית ראשונה לשינוי היסטורי במודל העסקי וביחסי הגומלין בין הממשלה, המגזר השלישי והמגזר הפרטי בישראל.
08/10/2013
להמשך >>

יאיר בר קול, יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי - מחכים לחוק עמותות חדש
חוק העמותות הקיים, שנחקק ב-1980 נוקט גישה כוללנית שאין בה אבחנה בין עמותות הנבדלות באופי ובהיקף פעילותן ושאינה מתאימה למורכבות ולשונות של מסגרות המגזר השלישי ולתמורות שחלו בהן בעשורים האחרונים.
25/09/2013
להמשך >>

עומרי בורל, מינגה: "המטרה נשארת – להגדיל את העוגה של המשאבים החברתיים, אך הכלים מתחדשים" – עו"ד ירון קידר


עו"ד ירון קידר עם ניק אודונוהיו
עו"ד ירון קידר, ראש רשות התאגידים לשעבר, תיאר את האפשרויות החדשות שנפתחות עבור "השקל החברתי" – כיצד יכולים משקיעים לעשות שימוש לטובה בכסף שלהם על הסקלה שבין תרומה לבין השקעה חברתית.

30/06/2013
להמשך >>

קונפליקט הקיימות ואחריות מוסרית של המלכ"רים / גלינה דבויריס ומרגריטה קרסיק

כאשר חברה או גוף עסקי משנה את המטרות שלו, ומפסיק לספק לקהל היעד שלו מוצר או שירות מסוים, ספק אם תעלה השאלה האם המהלך הזה הוא "מוסרי", אפילו כאשר קהל רב השתמש במוצר האמור. אולם, כאשר העניין נוגע לארגוני המגזר השלישי התמונה נראית אחרת. כאשר מלכ"ר מפסיק לטפל באוכלוסייה מסוימת, הקונפליקט הוא בלתי נמנע. מצד אחד רצונו של המלכ"ר הוא להתפתח או לשרוד כגוף, ומצד שני קיים הצורך של קהל האנשים שנהנה עד כה מתמיכת המלכ"ר.

02/06/2013
להמשך >>

כספנו לריק? יעל הדס ודבורה דוידסון

בעקיפין, מממנת המדינה פעילות לובי של ארגוני סינגור. הצעתנו היא להקים מבנה ארגוני, "מנהלת לובי" אשר תפעל  לטפל באופן  ראוי בסוגיות שמציפים ארגוני המגזר השלישי, ובמקביל תפעל להפסקת ה"בזבוז" התקציבי.

02/06/2013
להמשך >>

יהונתן רהימי וגדליה פנסטרהיים: הדרך לשינוי במערכת הרווחה עוברת דרך התפקדות למפלגות פוליטיות

במאמר דעה טוענים יהונתן רהימי וגדליה פנסטרהיים כי הדרך לשינוי במערכת הרווחה הוא באמצעות המערכת הפוליטית. שינוי במערכת הרווחה, לדבריהם, עשוי להתרחש רק כאשר העובדים הסוציאלים יתפקדו למפלגות וישפיעו על המערכת מתוך עמדה של מחוקק.

21/04/2013
להמשך >>

חנה דורסמן, מנכ"לית עמותת חינוך לפסגות: שיתוף פעולה בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי יכול לסייע לבעיית הפערים החברתיים בישראל
בין האתגרים העומדים לפתחה של הממשלה החדשה נמצאים הפערים הסוציו-אקונומיים הרחבים הקיימים בחברה הישראלית. שותפות תלת מגזרית היא כלי ראוי לטיפול בבעיה זו.
להמשך >>

חה"כ יצחק הרצוג: הפעלת ארגונים חברתיים באמצעות התקשרות על ידי המדינה איננה הפרטה

חה"כ יצחק הרצוג: הפעלת ארגונים חברתיים באמצעות התקשרות על ידי המדינה איננה הפרטה, זהו סוג מסוים של מיקור חוץ התואם את האינטרס הציבורי.

07/04/2013
להמשך >>

דר' ניסן לימור: הממשלה חונקת את ארגוני החברה האזרחית
מאמר תגובה לדברי אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שאמר בכנס הרצליה: "הממשלה איבדה שיקול דעת ומעבירה כסף למגזר השלישי".
07/04/2013
להמשך >>

האם יש למנות שר לחברה האזרחית?

בנומבר 2012 פרסם מנכ"ל שיתופים שלמה דושי מאמר דעה בדה מרקר ובו הצעה למנות שר לנושא החברה האזרחית.
כחלק ממשחק תפקידים של מו"מ קואליציוני בנושאי החברה האזרחית,  שנערך בקורס למדיניות ציבורית כלפי המגזר השלישי בהנחיית צביקה (ביקו) ארן בתכנית ה-MBA במנהיגות חברתית בשיתוף מנדל בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, התבקשו התלמידים שהתחלקו ל'מפלגות' לנסח מאמרי דעה כתגובה להצעה למנות שר לחברה האזרחית. לרגל הקמת הממשלה אנו מביאים מקצת ממאמרי הדעה שנכתבו: 

19/03/2013
להמשך >>

דר' ניסן לימור: ממשלות ישראל טרם למדו כי חברה אזרחית חזקה היא היוצרת מדינה חזקה, ולהפך
דוח טרכטנברג מציג בפני כל את חולשתם של מנגנוני האיזון בתוך המערכת הכלכלית השלטונית. מציאות זאת קוראת לחברה אזרחית חזקה, כזו המוכנה ויודעת להיות שומר סף, להתריע בשער ונכונה לפעול כנגד תופעות בלתי ראויות וכנגד מדיניות ציבורית הפוגעת באזרח ובחברה. ממשלות ישראל טרם למדו כי חברה אזרחית חזקה היא היוצרת מדינה חזקה, ולהפך.
19/03/2013
להמשך >>

בועז הרמן, מנכ"ל מיח"א ת"א: מדוע נהפכה משרת שר הרווחה לברירת מחדל

מדוע נהפכה משרת שר הרווחה לברירת מחדל? השערה אחת היא שהתפקיד אינו מציע אתגר אמיתי לנבחרי הציבור. השערה זו נפסלת מאחר שהמסר החברתי היה משמעותי בקמפיינים של רוב המפלגות. השערה אחרת, שנראית סבירה יותר, היא שהרווחה אינה מצטלמת טוב. לפי תפישה זו, אי אפשר להצליח במשרד המקדם אוכלוסיות חלשות. ואולם גם טענה זו ניתנת לפסילה, מכיוון ששישה ראשי ממשלה ונשיא אחד עברו וקודמו למשרתם הרמה דרך משרד הרווחה על גלגוליו השונים.

להמשך >>

עברי ורבין: אחריות תאגידית חשובה גם במידה small

עברי ורבין על אחריות תאגידית בעסקים קטנים. לדעתו בין היתרונות להטמעת האחריות התאגידית דווקא בעסקים קטנים ניתן למנות את מפלס הציניות הציבורית המופנת כלפי עסקים גדולים ופחות בעסקים קטנים, יכולת יישום והטמעה, ויצירת בידול מעסקים קטנים אחרים בקלות יחסית.

06/02/2013
להמשך >>

דנה לוסטיג ורן מלמד: תשעה טיפים איך נאבקים באדישות של הציבור הישראלי
דנה לוסטיג (27), ממובילות המאבק להצלת חוף פלמ"חים ורן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, אדם בעל ניסיון רב בניהול מאבקים ופרויקטים בתחום החברתי אשר נמצא בתחילת שנות החמישים לחייו, מסבירים באמצעות תשעה טיפים איך נאבקים באדישות של הציבור הישראלי.
23/12/2012
להמשך >>

שוקי שטאובר: הקמתו של בנק להשקעות חברתיות יכולה להעניק דחיפה משמעותית להתפתחות שוק פיננסי חברתי
לדברי סר רונלד כהן אומר כי היזמות (החברתית) צריכה לקבל תמיכה וסיוע כמו שמקבלים יזמים בכל תחום אחר. אז למה אנחנו מחכים?
16/12/2012
להמשך >>

עברי ורבין: בסך הכל רצינו לעשות טוב, מחשבה נוספת על ניהול תרומות בזמן אסון
אתמול התקיים בתל אביב כנס מידות לאפקטיביות במתן תרומה. ואמנם בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בשיח של האחריות החברתית מדיבור על תשומות input - תרמנו 2 מיליון שקל - לדיבור על תפוקות output:
09/12/2012
להמשך >>

יונתן בן דור: האם אפשר להרוויח כסף ממעשים טובים?

בניגוד ליוזמות חברתיות של תאגידים, העסק החברתי לא מקדם מטרות חברתיות במקביל לפעילות העסקית העיקרית שלו. האם אפשר להרוויח כסף ממעשים טובים? זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות בשלוש השנים האחרונות, ובניתי עסק חברתי שמאפשר לציבור הישראלי ולגולשים מכל העולם לתרום לעמותות באמצעות האינטרנט. ואולם למרות הצלחת המיזם, לילות רבים אני מוצא עצמי דואג לא רק לעתיד העסק שלי, אלא גם לעצם המודל העסקי שאימצתי, המודל של עסק חברתי.

09/12/2012
להמשך >>

מנכ"ל "שיתופים", שלמה דושי: יש להקים משרד ממשלתי לענייני החברה האזרחית
תרומתה של החברה האזרחית למשק הישראלי היא גדולה (5.8% של התוצר המקומי הגולמי) וקיים פוטנציאל לתרומה גדולה עוד יותר. כדי לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בפעילות המגזר השלישי לכלכלה הישראלית, נדרשת יד מכוונת. בבריטניה זה כבר עובד.
18/11/2012
להמשך >>

שוקי שטאובר: המפרסמים בטקס פרסי "אפי" יצאו להגנת המגזר העסקי בצורה חסרת איזון
יונה פוגל, מנכ"ל "פז" ויו"ר ועדת הפרס, אמר כי מופלא בעיניו איך "המחאה המוצדקת תועלה לכיוונו של המיגזר העיסקי". לדבריו, שוויוניות בתיגמול אינה שוויוניות מוצלחת. מה שחשוב הוא שוויון הזדמנויות ולצידו גם תחרותיות.
18/11/2012
להמשך >>

אביב לביא: כחלון הצליח לבנות תדמית של "חברתי", שהקשר בינה לבין המציאות רופף למדי
אביב לביא: "לכחלון יש את כל נתוני הפתיחה המתאימים כדי להתיישב על משבצת החברתי: המוצא העדתי הנכון, הרקעהסוציו־אקונומי, ואפילו ההופעה החיצונית שאינה מוקפדת עד הסוף." אבל האם יש קשר בין התדמית למציאות? אביב לביא טוען שלא.
10/11/2012
להמשך >>

אורן פרסיקו: נפש-בנפש ביטלה קמפיין פרסומי בעיתון ב"הארץ" - ההפסד מהחרם, אם ייגרם, לא יהיה כספי, אלא ערכי
זאת לאחר שתחקיר של חיים לוינסון, אורי בלאו ומרדכי טברסקי, שפורסם במוסף "הארץ", העלה סימני שאלה כבדים בנוגע להתנהלות העמותה.
03/11/2012
להמשך >>

יהודה קונפורטס: אינטל תתרום 20 מיליון ש"ח לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל

נשיא ומנכ"ל אינטל, פול אוטוליני, הודיע על התרומה במהלך ביקור בישראל. אינטל מתכוונת להרחיב את התוכנית לעידוד הטכנולוגיה באמצעות חברות היי-טק נוספות, הפועלות בישראל.

03/11/2012
להמשך >>

ניסן לימור: אזרחים, אל תתרמו לפוליטיקאים
לימור: "טוב היה אם אזרחי ישראל היו נמנעים מתרומה לפוליטיקאים. יש להם מימון בחירות חוקי, ולכספי תרומותינו יש יעדים חשובים יותר מבחירות." למעשה, טוען לימור, תרומה לפוליטיקאים מגבירה את חוסר השוויון החברתי.
28/10/2012
להמשך >>

כאשר התרומה לא מכפרת על העיוות וחוסר השוויון בנטל המס בין המעמדות
לאחרונה תרם המיליארדר ג'ון פולסון 100 מיליון דולר לשימור סנטרל פארק. פולסון הוא מנהל קרנות גידור שעשה את מרבית הונו בזמן המשבר הפיננסי בארה"ב, בעת שהימר נגד שוק הדיור.
28/10/2012
להמשך >>

בועז הרמן, מנכ"ל מיחא: משרדי הממשלה, בתפקידם כרגולטור, מחמירים בדרישות ובתקנות, אך לא מסייעים לעמותות

מנכ"ל עמותת מיחא, בועז הרמן, טוען במאמר שפורסם בדה מרקר כי המגזר השלישי הוא בשר התותחים של הכלכלה. לדבריו, בשל השינויים הכלכלים בעולם מספר התורמים והתרומות ירד והעמותות לא יכולות לשאת בכוחות עצמן את הפער הפיננסי שנוצר בשל כך.  "ללא מהפכה בתפישה הארגונית והתקציבית ומעבר ממגזר שלישי למגזר רביעי רווחי, ייעלמו העמותות שישמו עד היום את תפישת "מדינת הרווחה", וייאלצו להחזיר את המפתחות למוסדות המדינה כבר בעתיד הקרוב".

14/10/2012
להמשך >>

תרומות קרנות לגופי תקשורת
הבחירה לתרום דווקא לעיתונות המודפסת ולא לארגונים אחרים כדוגמת ארגוני סִנגור, ארגוני חדשות אלטרנטיביים או האקדמיה מעידה על תפיסתה של התקשורת הממוסדת כמכשיר יעיל לשינוי חברתי שביכולתו להשפיע על השיח הדמוקרטי ולחשוף מחדלים ציבוריים.
11/08/2012
להמשך >>

שרי נוריאל: עסקים הם שותפים חשובים לעשייה חברתית ושעליהם להתמיד בכך הן בשגרה והן בעת משבר

ביקורת חריפה הוטחה ביו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, על שקיבל תרומה בסך 800 אלף שקל מקרן אידיבי אחזקות עבור הפרויקט החברתי שמובילה ההתאחדות בלוד, אך מעניינת לא פחות היתה הביקורת שהוטחה דווקא באי.די.בי. למשל, נטען כי במקום לעסוק בפילנתרופיה, היה על אי.די.בי לפתור קודם את בעיותיה הכלכליות ולשלם את מלוא חובותיה לנושים. ביקורת זו אולי מובנת, אך היכרות עמוקה עם עולם האחריות התאגידית מלמדת שהקשר בינה לבין המציאות הוא קלוש.

27/07/2012
להמשך >>

דר' ראובן גל: מברך על הדיון במגזר הערבי על מיסוד התנדבות צעירים ערבים
יש לברך על יוזמת ועד ראשי הרשויות הערביות, הגוף הרשמי העליון של הציבור הערבי בישראל, שהחל לדון בדרכים אפשריות למסד את התנדבות הצעירים הערביים המצטרפים למסגרת השירות האזרחי-לאומי (שא"ל).
27/07/2012
להמשך >>

טניה קוסקין: אלימות מינית,אחריות חברתית והקושי לגייס תרומות
פוסט של טניה קוסקין, מנהלת פיתוח משאבים באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שפורסם בסלונה. הפוסט נכתב בהמשך לפרסום הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע. עדי קורן, מנהלת אחריות חברתית בחברת "סופר פארם", כתבה בדוח כי החלטת הרשת לתמוך במרכזי הסיוע "אינה טריוויאלית עבור חברה מסחרית. הטרדה מינית ואונס אינם נושאים שתמיד נוח לדבר עליהם" יחד עם זאת, היא מוסיפה ואומרת כי באמצעות התמיכה במרכזי הסיוע הם "מעבירים מסר שהם מוקיעים תקיפה מינית ולא פחות חשוב מעודדים שיח פתוח בנושא".
22/07/2012
להמשך >>

שלמה דושי קורא למנכ"לי הארגונים להחשף אישית וארגונית
לדבריו, במידה רבה, האנונימיות של המנכ"לים החברתיים בציבור היא צדו השני של מטבע הסגידה של התקשורת לבעלי הון ולמנהלים במגזר העסקי.
08/07/2012
להמשך >>

עירית קינן: ההבדלים בין "מעורבות תאגידית" ו"נתינה לקהילה" לבין "אחריות חברתית-תאגידית"
עירית קינן טוענת כי לעיתים קרובות אוחזים תאגידים בתפישה שגויה של מה שקרוי "אחריות תאגידית", דבר המאפשר התנהגות נצלנית במסווה של פילנתרופיה.
07/07/2012
להמשך >>

אורן מג'ר: שכר הבכירים איננו כה גבוה וחלה ירידה במספר העמותות החדשות שקמו
אז מה קורה בעמותות? נתוני השכר הם אלו שמטבע הדברים מושכים את תשומת הלב הרבה ביותר. למי שמחפש שחיתות וניקור עיניים צפויה אכזבה: לא רק שנתוני המשכורות מלמדים כי אין שחיתות, הרי גם אין יותר מדי שומן.
07/07/2012
להמשך >>

מה עדיף, לתת צדקה ישירות לעני או דרך ארגון
הרב רונן לוביץ' עונה לשאלה: "האם ביהדות יש כללים כלשהם לגבי מתן צדקה? למשל, האם עדיף לתת צדקה ישירות לנזקק ולא לגוף צדקה אשר ידוע שחלק ניכר מהתרומות שהוא מקבל הולכות למנגנון ולא לנזקקים?"
24/06/2012
להמשך >>

יניב קוממי: הזירה הפוליטית ננטשת לטובת הזירה החברתית האלטרנטיבית
17/06/2012
להמשך >>

יוני קיש: חסמי הנתינה והצורך בחינוך לנתינה
17/06/2012
להמשך >>

שמחה סיגן: בעולם העסקי כבר מבינים: הטרנד החדש הוא לתת באמת

סיגן מביא דוגמאות לקשר ההדוק בין אחריות חברתית (CSR) לבין הצלחה עסקית. הדוגמאות מראות את השינוי המחשבתי מרעיון ה"תרומה לקהילה" לרעיון "האחריות החברתית", שמייצג מחויבות מעמיקה יותר של התאגיד לפרויקטים החברתיים שלו.

11/06/2012
להמשך >>

רמי קליינמן "המתרים הוירטואלי"
"ההשפעה של התאגידים והחברות ניכרת בכל תחומי חיינו. באמצעות תקשורת הסלולר והטכנולוגיה המתקדמת הם יצרו מעורבות בחיינו, יכולת לתקשר ולהיות איתנו במגע יומיומי, להעביר מסרים ולהשפיע על יצירת אירועים תרבותיים בחברה.
11/06/2012
להמשך >>

עו"ד יפעת סולל: הגימיק של שטראוס הצליח

באחרונה התבשרנו כי שורה של מנהלי עמותות התייצבו לצדה של שטראוס. חלק מהעמותות החתומות קיבלו משטראוס כספים באופן ישיר, חלקן באופן עקיף ויכול להיות שיש ביניהן אף כאלה שלא קיבלו כספים. עדיין. מהמאמר שפורסם ב-TheMarker עולה, כי  שטראוס תרמה 9.5 מליון שקל למטרות חברתיות בשנת 2010; חלק מהסכום הזה הוא בכלל תרומות בשווי כסף או במוצרים, כלומר, לשטראוס זה עלה הרבה פחות.

22/05/2012
להמשך >>

מיכל קוריאט, מייסדת עמותת "חיבוק ראשון": אחריות המנהלים להשתתף במאמץ המגזר השלישי

מיכל קוריאט, מייסדת ומנכ"לית טרנסקום גלובל ומייסדת עמותת "חיבוק ראשון", קוראת למנהלי החברות לתרום לקהילה באמצעות רתימת ניסיונם המקצועי לטובת המגזר השלישי.

20/05/2012
להמשך >>

ד"ר ניסן לימור: על המדינה לשפר את הטבות המס אותן היא מעניקה לתורמים
ד"ר לימור טוען כי ההסדר הקיים בישראל לגבי הטבות מס לארגוני החברה האזרחית שונה ממדינות אחרות בעולם ומידת התמרוץ בו נמוכה.
05/05/2012
להמשך >>

ד"ר ירון סוקולוב: רגולציה עצמית וממשלתית וביקורת ציבורית תבטיח את אמון הציבור בעמותות
בעקבות החשד לשחיתות בעמותת "חזון ישעיה", שואל ד"ר ירון סוקולוב כיצד ניתן למנוע תופעות חמורות כאלה או לפחות לצמצמן. לסוקולוב יש שלוש תשובות: רגולציה עצמית, פיקוח על ידי הציבור ורגולציה ממשלתית.
21/04/2012
להמשך >>

נתן זהבי מתעצבן על גיוס כספים עבור ניצולי השואה באמצעות אס אם אסים
זהבי: "הסתיים פסטיבל הפסח והגיע יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בימים שלפני אני נדהם לשמוע ברשתות הרדיו קריאה לציבור לתרום באמצעות אס אם-אס עשרה שקלים לשתי עמותות העוסקות בטיפול על פי דבריהן בניצולי השואה - האחת עמותת 'יד עזר לחבר' והשנייה עמותת 'אביב לניצולי השואה'."
21/04/2012
להמשך >>

בני שלזינגר, מנהל אתר גיידסטאר, מייעץ לציבור איך לבחור למי לתרום
בני שלזינגר: לצערנו, לא אחת, אנחנו שומעים בתקשורת על חקירה שנפתחה כנגד מנהלים בעמותה זו או אחרת שמעלו בכספים או דיווחו כזב. נזכיר לכולנו שתופעות השחיתות בישראל קיימת במגזרים האחרים - הממשלתי והעסקי.
14/04/2012
להמשך >>

עו"ד יובל אלבשן מתקשה למצוא מלים טובות על פילנתרופיה של חברות מסחריות
"ברמה הראשונית, ללא ציניות", הוא אומר, "חשוב לבוא ולומר: אם באה חברה הוגנת ותורמת את חלקה למען הכלל - אין דבר נאצל מזה. היו וקיימות חברות כאלה. לצערי, זה לא המצב כאן: אני רואה את מה שקורה היום, ויש לי טעם מר בפה."
31/03/2012
להמשך >>

מנכ"ל מידות, עו"ד דובי ארבל: מיזוג עמותות כאמצעי להגדלת היעילות וההשפעה החברתית
מנכ"ל מידות, דובי ארבל, טוען כי בעיקר בתקופה זו של השנה, ניכר כיצד העובדה שישנן עמותות רבות העוסקות בתחומים דומים או זהים (למשל חלוקת מזון) פוגם ביעילות ובשירות הניתן לאוכלוסייה הנזקקת.
31/03/2012
להמשך >>

ורד בטש, מנכ"ל הבצפר: ארגונים חברתיים זקוקים לפעילות שיווקית ופרסומית לא פחות מעסקים
ורד בטש, מנכ"ל הבצפר, טוענת שריבוי הארגונים והעמותות העוסקים בפעילות חברתית מחייב שימוש בכלים שיווקיים ופרסומיים. כמו כן, גיבוש אסטרטגיה שיווקית, פרסומית, מקצועית היא הכרחית לצורך ניהול המשאבים הכספיים והאנושיים באופן יעיל.
31/03/2012
להמשך >>

שני הורוביץ-רוזן: העיתונים הגדולים בארה"ב משנים את סיקור תחום העמותות – לא עוד תחום נפרד
"הניו-יורק טיימס" הודיע לאחרונה כי החליט להפסיק לסקר את תחום הפילנתרופיה כתחום עצמאי, ה"וושינגטון פוסט" הפסיק לסקר את התחום באופן ייחודי בגליונו המודפס. כעת מרוכזות החדשות העיקריות בתחום במדורי הפילנתרופיה המקוונים של "הוול-סטריט ז'ורנל", "הוושינגטון פוסט" ו"הפנגטון פוסט".
18/03/2012
להמשך >>

גיא רולניק: שתיקת הפילנתרופים

גיא רולניק טוען כי על מעמד הביניים להוביל בישראל שינוי חברתי, כלכלי עמוק וליצר סביבה שתעודד מנהיגים ויזמים חברתיים שרוצים להוביל שינויים. בשיחות סגורות אומרים בשנה האחרונה אנשי עסקים בכירים, מתעשרי היי-טק, אקדמאים ופילנתרופים גדולים שהם מפחדים.

26/02/2012
להמשך >>

אילת נבון: ערכי ההתנדבות- בין המשאב הכלכלי והתועלת האישית

הגורם המשותף היחיד, כך עולה, בין שיח הציבורי והשיח המלכ"רי, על נושא ההתנדבות הוא המונח עצמו.  השיח שניהלו ארגוני החברה האזרחית,  מנותק מהשיח הציבורי. האחד, מדבר על מתנדבים כאמצעי סיוע למכלול בעיות חברתיות, ושווי שעות ההתנדבות מאוזכר בו פעם בשנה בעת כתיבת הדוח השנתי ע"י רואה החשבון.

19/02/2012
להמשך >>

דן לנדאו, מנכ"ל הכנסת: הפיקוח על הלוביסטים – שעתה הגדולה של החברה האזרחית?

מנכ"ל הכנסת, דן לנדאו אומר כי "אין די בנורמות החגיגיות ... שעוגנו זה מכבר בפרק הלוביסטים שבחוק הכנסת. גם אין די בהתנצלויות על שיטות הפעולה שנחשפו, או בהצהרות נמלצות, נכונות אולי כשלעצמן, בדבר חשיבות הלובינג לתפקודה של הכנסת".

19/02/2012
להמשך >>

נתן גולן: גיוס כספים בקרב הקהילה היהודית בבריטניה, אתגר גדול

נתן גולן מפרט את הסיבות שגיוס כספים עבור ישראל בקרב הקהילה היהודית בבריטניה הפך לאתגר גדול בעת האחרונה. בין הסיבות: מצב הכלכלה, העדפת תמיכה בחברי הקהילה העניים, מגמות שינוי בקרב צעירי הקהילה ו"ירייה לכל הכיוונים" של עמותות ישראליות. מאמר של נתן גולן, Jewish Philanthropy, 13 בפברואר, 2012

למאמר המלא לחצו כאן

19/02/2012
להמשך >>

ד''ר יגאל בן שלום, יו"ר מנהיגות אזרחית: ביטול ההנחה בארנונה לעמותות הוא מכה קשה ולא הוגנת
בן שלום מוחה על כך שהממשלה ממשיכה לקצץ בתקציבי העמותות, למרות שהן לעיתים מספקות לאזרחים שירותים שהרשויות הפסיקו לספק.
04/02/2012
להמשך >>

ירון נוידרפר סמנכ"ל הכספים של הסוכנות: השוק התחרותי בעולם הפילנתרופיה היהודית בארה"ב – הזדמנות לשינוי
צמיחת המגזר השלישי מגדילה את התחרות על כל "כיס". נקודה זו מתחדדת נוכח המשברים הכלכליים המתרחשים מאז 2008, ולכן התחרות היא, בין השאר, בין הצרכים היהודיים המקומיים בארה"ב לבין צרכים יהודיים גלובליים.
28/01/2012
להמשך >>

עו"ד ירון קידר: יש למדינה כסף ציבורי שלא משתמשים בו
על רקע החיפוש אחר מקורות הכנסה חודשים וגיוון מקורות ההכנסה, עוסק המאמר של עו"ד קידר במקור קיים אך לרוב נסתר מעיני הציבור, ההקדש.
29/01/2012
להמשך >>

ניר שריג: עקרונות לשכפול מודלים חברתיים מקומיים בזירה הבינלאומית

מתוך מאמר שפורסם בדה מרקר: השכפול של מודלים חברתיים מקומיים בתוך זירה גלובלית נראה טבעי בעולם שבו הולכים ומיטשטשים הגבולות הכלכליים, חברתיים והתרבותיים. אם ניתן להעביר מוצרי טכנולוגיה ושירותים ממדינה למדינה, מדוע שלא נוכל לעשות זאת עם מודלים חברתיים וכלכליים?

22/01/2012
להמשך >>

דנה ארגוב טיקוצקי: הפילנתרופיה לא מתה (ויש לכך הוכחות)
בפוסט בקפה דה מרקר מראה ארגוב טיקוצקי שיש עדיין פילנתרופיה ישראלית: "בפועל, קיימים היום כ-18,000 מעגלים לטובה, שתורמים כל אחד כ-4₪ בממוצע בכל חודש. עד לסוף שנת 2011, הם יעבירו לטובת המגזר השלישי כמיליון שקלים באמצעות עיגול לטובה. מיליון שקלים שעברו לכ-70 ארגונים ועמותות שונים, כאשר מתוכם בלטו התרומות לילדים ונוער בסיכון ולאנשים הסובלים ממוגבלויות שונות.
09/01/2012
להמשך >>

גיורא רוזן, מנכ"ל מנהיגות אזרחית: שכר הבכירים בעמותות אינו גבוה יתר על המידה
25/12/2011
להמשך >>

שני הורביץ-רוזן: בנק לאומי - אז מה באמת קרה שם?
25/12/2011
להמשך >>

ח"כ שלי יחימוביץ': עם 2.38 מיליארד שקל רווח, בנק לאומי אילץ נשים מוכות והומלסים להתגושש על תרומות

בנק לאומי היה צריך לשלוח זר פרחים גדול לעמותת הימין "אם תרצו", שהושיטה לו סולם נוח לרדת בעזרתו מהעץ, ואיפשרה לו לבטל את תחרות העמותות "2 מיליון סיבות טובות", לכאורה על רקע המחלוקת סביב השתתפות "אם תרצו".

17/12/2011
להמשך >>

גדעון לוי, עיתון הארץ: השמאל זקוק לעשירים
לשוחרי הדמוקרטיה בישראל דרושים עשירים; פרטים אצל הח"מ. שם המשחק אינו רק כסף, אבל הכסף דרוש עכשיו מאוד. דווקא בשעה הקשה של המדינה, דווקא בשעה הקשה יחסית של העשירים היה מותר לצפות להתגייסות חלק מקהילת בעלי ההון. כמה מיהודי תבל עשו זאת מזמן - ארווין מוסקוביץ', יוסף יצחק גוטניק ושלדון אדלסון תרמו לימין על כל שלוחותיו הממאירות. מוסקוביץ' קנה בתים במזרח ירושלים, חילק פרסים "ציוניים" ותרומות ל"עטרת כהנים", למתנחלי חברון, למועצת יש"ע ולערוץ 7; כמותו גם גוטניק, שאף מימן את קמפיין "נתניהו טוב ליהודים"; אדלסון קנה עיתון. הם ראו ברכה במפעלם.
17/12/2011
להמשך >>

שלמה דושי, מנכ"ל שיתופים: 10 עצות למנכ"ל החברתי
בין העצות: הכירו את החוק והרגולציה, בססו ונהלו את הקשר עם הנהלה מתנדבת, מסדו ניהול פיננסי מקצועי, שתפו פעולה עם עמותות, שתפו פעולה עם מגזרים אחרים, נצלו את יתרונות השיווק והמדיה ועוד.
04/12/2011
להמשך >>

שלמה דושי, מנכ"ל שיתופים: פרסום שכר הבכירים בעמותות מאפשר דיון ציבורי מאוזן ומבוסס עובדות ומגדיל את אמון הציבור
טוען כי פרסום הנתונים רק תורם לעמותות. "ראשית," הוא אומר "ברור ששכר הבכירים בעמותות צנוע בהרבה לא רק מזה של מנהלים ומנהלות במגזר הפרטי המנהלים עסקים בהיקף דומה, אלא גם משל מנהלים במגזר הציבורי."
20/11/2011
להמשך >>

יובל אלבשן - גלובליזציה – לא תמיד דבר רע כשמדובר במיזמים חברתיים
יובל אלבשן במאמר על  יוזמות חברתיות קטנות בנפאל, שהמשותף להן הוא שהן הוקמו כמעט במקרה, ללא תכנון-על או סיוע של ארגונים מקצועיים, על ידי אנשים בעלי לב טוב, ידע מקצועי ואחריות חברתית אמיתית.
13/11/2011
להמשך >>

אהובה ינאי, מנכ"לית מתן, על חלקו של המגזר השלישי במחאה החברתית ועל עתידו
"המחאה החברתית צמחה לאחר שנים של שתיקה אזרחית שהייתה תוצר של אשליה. ההישגים הכלכליים של ממשלת ישראל שעוררו בנו בעבר גאווה, הפכו לסיבה לדאגה", אומרת אהובה ינאי, מנכ"לית ארגון מתן.
06/11/2011
להמשך >>

רחל ליאל, מנכ"ל הקרן החדשה: הכנסת אותה כנסת, אבל הציבור השתנה וחש בעוצמת החברה האזרחית
ליאל סבורה כי לאחר חודשי מחאה ארוכים, אזרחי ישראל מודעים למעמדם החדש. "חברי כנסת שהתרגלו לחשוב שבישראל ניתן להעביר חקיקה אנטי-דמוקרטית, ימצאו השבוע אזרחים מודעים הרבה יותר למשמעותו של חופש הביטוי".
06/11/2011
להמשך >>

עפרה פלמר גרנות: שינויים מהותיים בקשרים בין עסקים והקהילה בעקבות המחאה החברתית
עפרה פלמר גרנות טוענת כי ביטול כנס מעלה לאחריות תאגידית מסמן שינוי משמעותי במה שנהגנו לכנות "קשרי עסקים וקהילה" ושיתכן שהמושג הזה אינו רלוונטי עוד, או שמשמעותו תשתנה.
06/11/2011
להמשך >>

שחר כהן חבר ועד מנהל בנובה וחבר ועדת טרכטנברג על מיצוב המגזר השלישי בעקבות המחאה החברתית
מתוך ראיון שערך אורן מג'ר עם שחר כהן: בתור חבר בוועד המנהל של נובה, היתה ציפייה שתקדם רפורמות במגזר השלישי. אבל בדו"ח כמעט לא התייחסתם לרפורמה בתחום העמותות. מדוע?
06/11/2011
להמשך >>

שמחה סיגן מ"מעורבות חברתית" ל"אחריות חברתית"
חברות בינלאומיות היום לא מסתפקות עוד במעורבות חברתית של עובדים שמסייעים פעם בשבוע אחה"צ לנוער במצוקה וכדומה אלא רואות באחריות החברתית דבר רחב יותר שיכול להשפיע על חברה שלמה ואף על מדינה שלמה.
30/10/2011
להמשך >>

מדוע המגזר השלישי נעדר מהסיקור התקשורתי של המחאה החברתית?
שני הורוביץ-רוזן טוענת כי מגזר אחד, חשוב ומשמעותי, נפקד מהסיקור התקשורתי רחב ההיקף שהתרחש בקיץ האחרון: המגזר השלישי, שכולל יותר מ-12 אלף עמותות העוסקות במתן מגוון שירותים חיוניים בכל הארץ.
30/10/2011
להמשך >>

ניר שריג על מחאות הקיץ: המודל החדש של החברה האזרחית – התארגנות ללא ארגון
ניר שריג טוען במאמרו כי המחאות החברתיות שהחלו בקיץ האחרון מעידות על היווצרותו של מודל חדש לחברה האזרחית – התארגנות ללא ארגון. הארגונים החברתיים יכולים לנצל את ההזדמנות כדי להשתנות ולהרחיב את השורות.
23/10/2011
להמשך >>

ניצן הורוביץ: חוק הפרטת רשות הטבע והגנים - נסיון לחזק את עמותות המתנחלים והימין הקיצוני באמצעות נכסי הציבור
המטרה האמיתית של הצעת החוק של חסון היא להכשיר את פעילותה של עמותת "אלעד" במזרח ירושלים, ובראשה ניהול הגן בעיר דוד. זהו למעשה חוק מיוחד למען עמותות המתנחלים המאפשר להם לשעבד אתרים היסטוריים.
18/09/2011
להמשך >>

"לו הייתה בישראל תרבות תרומות אולי לא היה צורך במס עזבונות"
יוסף שטח סותר את טיעוניה של עו"ד ירון אלדר וטוען כי ניתן להטיל מס עזבון באופן שלא יפגע במעמד הביניים ובאופן שיתמודד עם נסיונות להתחמק מתשלום המס.
04/09/2011
להמשך >>

תפקידה של יזמות חברתית בשעת משבר לאומי
פרופ' אורן קפלן טוען כי לחברה האזרחית וליוזמות חברתיות יש תפקיד חשוב לקראת, בעת ולאחר משבר לאומי. הוא מסתמך על מחקר שנערך בנושא תפקיד היזמות החברתית בזמן אסון הוריקן קתרינה בארה"ב.
04/09/2011
להמשך >>

המיליונרים בישראל מעדיפים לתת צ'ק לעמותה מאשר לשלם יותר מיסים

בעוד בעולם השמיעו בעלי הון כגון וורן באפט ביקורת נגד מדיניות המיסוי שמאפשרת לעשירים לשלם פחות מיסים ממעמד הביניים, בישראל, היכן שמדיניות המס שהיא אחת מהפחות שוויוניות בקרב חברות ה-OECD, העשירים מעדיפים לתת צ'ק לעמותה ולקבל זיכוי מס. מאמר של רות סיני, nrg, 31 באוגוסט, 2011

למאמר המלא לחצו כאן

 

04/09/2011
להמשך >>

מדוע העשירים מתנדבים לשלם יותר מיסים? כנראה לא בגלל נדיבות יתר
איתן אבריאל מסביר מדוע אנו רואים גל של עשירים המוכנים לשלם מסים גבוהים יותר. בין השאר, טוען אבריאל, הם מפחדים ומנסים למזער את נזקי הביקורת שמופנית כלפיהם.
04/09/2011
להמשך >>

הפער הבלתי נתפס בין הצהרות התאגידים על אחריות חברתית, שקיפות ודיאלוג לבין הביצועים בפועל

עברי ורבין, מנכ"ל goodvision, אומר כי מחאת הקוטג' חשפה את הפערים בין הדיבורים לבין ההתנהלות בפועל של התאגידים וקורא להם להשתתף ב"תיקון" שייערך בשיתוף כל המגזרים בדיאלוג עם הממשלה. מאמר של עברי ורבין, דה מרקר, 16 באוגוסט, 2011

למאמר המלא לחצו כאן

21/08/2011
להמשך >>

ניר שריג: מדינת סטארט אפ חברתית
במאמר שפורסם בדה מרקר, שואל ומציע ניר שריג לייצא גם רעיונות חברתיים. במונח "יצוא חברתי" הכוונה היא קודם כל ליצוא של מודלים חברתיים ש"שוכפלו" כמה פעמים בישראל והם בגדר "מוצרי מדף חברתיים".
31/07/2011
להמשך >>

עו"ד ירון קידר: בעקבות עלייתם של "העסקים החברתיים" דרוש שינוי באופן הסיווג של ארגונים וחברות
קידר טוען שהעסקים החברתיים יוצרים מציאות חדשה: מחד, מתבצעת פעילות לקידום מטרות חברתיות על ידי גופים עסקיים, ומאידך, ארגונים ללא כוונת רווח מקימים עסקים.
12/06/2011
להמשך >>

דובי ארבל: גם בתחום החברתי, שווה להשקיע יותר כדי להצליח יותר
הדרישה מעמותות להתנהל בקמצנות עלולה לפגוע באפקטיביות שלהן. הדוגמה של "שנטי במדבר" מראה כי השקעה כספית גבוהה בבנייה ובריהוט איכותיים דווקא מגבירה את אפקטיביות הטיפול בנערים ובנערות בסיכון המגיעים אליו.
05/06/2011
להמשך >>

מיזמים במקום עמותות: על המודל הבריטי לעסקים חברתיים Community Interest Company
סוף העשור הראשון של שנות האלפיים הביא עמו בשורה מורכבת לארגונים החברתיים. עמותות רבות שינו את דרכן ואין הן מסתמכות עוד על מקורות חיצוניים ותרומות, אלא משדרגות את המודל העסקי שלהן כך שיאפשר להן יציבות וחוסר תלות.
29/05/2011
להמשך >>

מרב מיכאלי:לתרום במקום לשלם מיסים זה לא "אחריות חברתית" אלא שימור המבנה ההיררכי
מיכאלי: "יש בעיה להתייחס לתרומות כאל "אחריות חברתית". קודם כל, כי משמעות התרומה היא שאדם פרטי, שמחזיק בכסף שהוא גם שלנו, מחליט בשרירות לבו למי ולאיזה מטרה בא לו לתת כסף, מה ששומר את הכוח והעליונות אצל בעל ההון."
22/05/2011
להמשך >>

אורי יזהר: על כנסים חברתיים ותרומתם המעטה לשינוי המצב החברתי
אורי יזהר טוען כי כנסים חברתיים לא רק שלא תורמים הרבה לשינוי המצב החברתי אלא אף עשויים לשמר את המצב הקיים. מצב זה נובע, לטענתו, מנתק שקיים בין החברה האזרחית לשלטון.
22/05/2011
להמשך >>

"לקראת יום העצמאות נחשפת תמונת התלות הישראלית, אנחנו לא באמת עצמאיים אלא תלויים בתרומות"
15/05/2011
להמשך >>

רוביק רוזנטל "השנה טקס הדלקת המשואות היה שיר הלל לחברה האזרחית"
15/05/2011
להמשך >>

גלית כהן: על חשיבות השירות האזרחי ותוכנית שח"ם של עמותת "בעצמי"
15/05/2011
להמשך >>

דן כספי: הנטייה לדה-פוליטיזציה בתקשורת אינה אלא תוצר לוואי של הקשר המשולש הון-עיתון-שלטון
15/05/2011
להמשך >>

אהרון בק, מנהל קרן פורד בישראל, מגיב לביקורת על פעילות הקרן
תרגום תגובתו של אהרון בק, שהופיעה בג'רוזלם פוסט. בק מגיב למאמר של סת’ פרנצמן, שהופיע בג'רוזלם פוסט תחת הכותרת “ברוך שפטרנו מקרן פורד” והמאשים את מימון קרן פורד בכך שהוא מיועד ל"מטרות בדלניות".

רק ראיית עולם צרה רואה בתמיכה בשוויון לאוכלוסיות מיעוט או בזכויות אדם אינטרס "בדלני".

01/05/2011
להמשך >>

לאור המצב הכלכלי והחברתי המורכב גוברים שיתופי הפעולה בין הארגונים בישראל

במציאות המורכבת של תהליך ההפרטה, הדרישה הגוברת לעמוד בתנאי מכרז מחמירים, התחרות הן עם עסקים והן עם מלכ"רים על משאבי המדינה, שיתופי פעולה בין-ארגוניים מסייעים לארגונים לעמוד מול הקשיים. מאמר של David B. Marcu, Jewish Philanthropy, 31 במרס, 2011

למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן

10/04/2011
להמשך >>

שי כהן, ממיסדרי כח לעובדים ויו"ר המכללה החברתית כלכלית: התאגדות עובדים על פי חלוקה מקצועית הופכת בעייתית בעידן ההפרטה
שי כהן, יו"ר הוועד המנהל במכללה החברתית כלכלית וממייסדי כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי, מסביר את הקושי בייצוג עובדים על פי חלוקה מקצועית, בתקופה של הפרטה.
03/04/2011
להמשך >>

פרופ' זהר שביט: בעקבות תרומת הענק של קרן מנדל לאוניברסיטה העברית – מדוע מדעי הרוח זקוקים לתרומות?

פרופ' זהר שביט שואלת למה שוב יש צורך בנדבן שימלא את התפקיד שאמורה למלא הממשלה? למה אנו נזקקים לקרן פילנתרופית כדי שתחומי הדעת המכונים "מדעי הרוח" יזכו להכרה הולמת בחשיבותם ובערכם ויינתן לכך ביטוי בתרומה נדיבה?

להמשך >>

פרופ' יוסף קטן: "יש לבחון ולהעריך את תהליך ההפרטה באורח יסודי ושיטתי"
פרופ' קטן טוען כי מאז ומתמיד רבים משירותי הרווחה שפעלו בישראל סופקו על ידי ארגונים לא-ממשלתיים, ולא על ידי הממשלה והרשויות המקומיות. שנית, הוא טוען שרבים מהשירותים פותחו מלכתחילה על ידי עמותות.
27/03/2011
להמשך >>

עו"ד ירון קידר: התוכנית, לעידוד נתינה וקידום פילנתרופיה הוצגה בישיבת השולחן העגול התלת-מגזרי

ירון קידר מביע שביעות רצון מהתוכנית, שכוללת כמה צעדים שנועדו לעודד נתינה בקרב מגזרי אוכלוסייה שונים - מבעלי הון ניכר, דרך תאגידים ועד לציבור הרחב.

עו"ד ירון קידר: התוכנית, לעידוד נתינה וקידום פילנתרופיה הוצגה בישיבת השולחן העגול התלת-מגזרי
להמשך >>

יובל אלעד: המגזר השלישי מתנהל בלי פיקוח, בחוסר סדר, בחוסר צדק ובחוסר הגיון
יובל אלעד מעמותת צ.ב.ע. טוען הכסף שזורם דרך המגזר השלישי גורם למדינה לנקוט בגישה של אי התערבות כלפיו. יש חשש של המגזר הציבורי לפגוע בהזרמת הכספים על-ידי נקיטת עמדה ולכן המגזר השלישי פועל בצורה מקצועית, אך פרועה.
23/01/2011
להמשך >>

יחיעם קראוס: הזנחה חברתית וריבוי עמותות התנדבותיות מחליש את אמון הציבור בנבחריו
יחיעם קראוס, סטודנט לתקשורת פוליטית, מספר על ביקור בעמותת אס"פ – ארגון סיוע לפליטים, כדוגמה לארגון שהוקם עקב חלל שנוצר על ידי מדיניות חברתית לקויה של הממשלה.
23/01/2011
להמשך >>

עלי חיידר: פרישת השר ברוורמן – הזדמנות לסגור את המשרד לענייני מיעוטים
עלי חיידר טוען כי פרישת השר אבישי ברוורמן היא הזדמנות לבטל את קיומו של המשרד, שמתאים יותר למונרכיות ולא למשטרים דמוקרטיים ומשמש בעיקר כעלה תאנה למדיניות מפלה נגד האזרחים הערבים.
23/01/2011
להמשך >>

עמליה רוזנבלום על הצורך לרענן את תקנות המס בכל הנוגע לתרומות ולהתנדבות
עמליה רוזנבלום טוענת שיש צורך לרענן את תקנות המס בכל הנוגע לתרומות ולהתנדבות, ולראות בהן הוצאה מוכרת, לפחות חלקית, ובסופו של דבר מלאה.
16/01/2011
להמשך >>

מנכ"ל ה-JFN על פאנל "עתיד הפילנתרופיה והמגזר השלישי" בכנס 2021
מאיה נתן, מנכ"ל ה- JFN מדברת על הפאנל בו השתתפה, על הצורך לשנות את השפה בה מדברים על פילנתרופיה ולמתג את המגזר השלישי בנפרד מהממשלה.
16/01/2011
להמשך >>

אורית-קלייר ארזי: המיסים אינם מופנים למקומות הנכונים ולאזרחים נותר רק לחכות ל"גביר" שיציל אותם
אורית-קלייר ארזי טוענת שבהיעדר תקציבים לצרכים הלאומיים הכי בסיסיים, מתגייסים מושיעים למיניהם. ומכל כוונותיהם הטובות, מבשיל לו שנור חוץ-ממסדי אך מאד ממוסד המתנקז לתוצאה אחת - ההזנייה של הפילנתרופיה.
16/01/2011
להמשך >>

ד"ר תמר עילם גינדין על טרמינולוגיה חוצת מגזרים: "גיוס" "תרומה" ו"ממון"

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין משתמשת בידיעה על קמפיין גיוס המשאבים של דיוויד ברוזה לאלבומו החדש כדי לדון בשימוש ובמקור של מילים מעולם הפילנתרופיה: גיוס, תרומות וממון. מאמר של תמר עילם גינדין, ynet, 17 בדצמבר, 2010

למאמר המלא לחצו כאן

09/01/2011
להמשך >>

על "עסקים חברתיים" ו"קואופרטיבים חברתיים"
ההתקרבות בין ארגונים חברתיים וסביבתיים לבין ארגונים עסקיים בשנים האחרונות הביאה לפיתוח צורה ארגונית חדשה של "עסקים חברתיים" וגם "קואופרטיבים חברתיים": ארגונים בעלי מטרות חברתיות או סביבתיות, העושים שימוש במתודולוגיה עסקית כדי להשיגן.
09/01/2011
להמשך >>

אבנר סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב וממקימי "מידות": ישנן דרכים שונות בהם עסקים יכולים לגלות אחריות חברתית
סטפק טוען כי בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת התפיסה שעסקים צריכים לגלות גם אחריות חברתית ומונה מספר דרכים בהם ניתן לעשות זאת.
14/11/2010
להמשך >>

אבירמה גולן על התנהלותו הכושלת של משרד הרווחה במשבר "מגדל אור"
משרד הרווחה העניק השנה עשרות מיליוני שקל לעמותות המזון הפרטיות אך מאן להעביר 2.5 מיליון ש"ח החסרים למגדל אור וסמך על קרן רש"י שתשקיע את הסכום.
14/11/2010
להמשך >>

דובי ארבל, מנכ"ל מידות: דו"ח מידות על אלימות נגד נשים מעלה כי התורמים אינם אפקטיביים
בדרך כלל בודק הארגון עמותות, וזו הפעם הראשונה שהוא בוחן מגזר שלם. על פי דובי ארבל, מנכ"ל מידות, השורה התחתונה של הדו"ח היא שנראה כי התורמים (ובהם הממשלה – המממנת העיקרית) אינם אפקטיביים.
14/11/2010
להמשך >>

אהובה ינאי, מנכ"לית מתן: נטייה אופנתית היא לעסוק בנושאים כלכליים מעוררי מחלוקת וביקורת על העולם העסקי, תוך שימוש בנושא התרומות שמגיעות מאותם גורמים
אופנה זו מערבת בין תרומות ועשייה למען הקהילה, לבין מאבקים ציבוריים אחרים. לתוך ויכוחים בנושאים שונים, כמו פיטורי עובדים וזיהום סביבתי, נכנס נושא התרומות בדרך הגורמת למעשה הטוב של התרומה להיראות כמעשה שכוונתו רעה.
21/11/2010
להמשך >>

עו"ד עופר סיטבון: הפילנתרופים הישראלים רוצים הוקרה על התרומה בעוד הם תורמים למציאות אולטרה-קפיטליסטית

מציע שהחברות ישלמו מס מלא. כנס מעלה לאחריות תאגידית נערך באחרונה בתל אביב. כבכל שנה התכנסו ראשי התאגידים הגדולים במשק וטפחו לעצמם בפומבי על השכם בשל מעורבותם החברתית הגוברת.

21/11/2010
להמשך >>

ארגוני צדקה הבנויים לפי מודל של קרנות הון סיכון – מודל עסקי לפעילות קהילתית
הקרנות מאגדות תרומות גדולות מתורמים פרטיים (משקיעים) ומפיצות אותן למספר קטן יחסית של ארגונים חברתיים שנבחרים בתהליך בדיקת נאותות (דיו דיליג'נס) מפרך שמזהה את הארגונים המסוגלים לספק תוצאות חברתיות בקנה מידה נרחב.
26/12/2010
להמשך >>





לוח האירועים
לצפייה והוספת אירועים

 
Created by OliveInteractive  
jordans retro 13, cheap nfl jerseys cheap jordans for sale, foamposites For Sale, cheap soccer jerseys, Cheap jordans for sale, Cheap Air Jordan 13 Low, cheap jordan 12, Canada Goose sale,